עבד אלהאדי נ' עצמון חברה לבניין בע"מ

פסק דין

התובע, מר עבד אלהאדי מוחמד דבאבסה, תושב נובא שבשטחים, הועסק כפועל יומי בפרוייקטים שביצעה הנתבעת, עצמון חברה לבניין בע"מ, החל מחודש 1/07 עד לחודש 7/09.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לגמול עבודה בשעות נוספות, החזר ניכויים בגין "מחיר תלוש", פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי פנסיה, דמי כלכלה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, ביגוד וכן תביעה חלופית להפרשי שכר מינימום.

יצויין כי התביעה הוגשה גם נגד שני בעלי מניות בנתבעת, מר בועז עצמון וגב' ורד עצמון, אך במהלך בירור התיק הסכים התובע למחיקת תביעתו נגדם.

כן נציין כי בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת כי הייתה מעסיקתה של התובע וטענה כי הגם שהיתרי העבודה של התובע ותלושי השכר שלו הונפקו על שמה, בפועל הוא עבד תחת ניהולו ופיקוחו של אחד עאדל עקל. בתצהירי עדותה הראשית טענה הנתבעת שהועסקה על ידי קבלן משנה בשם חוסיין עותמאן, וכי עאדל עקל היה מנהל עבודה בנתבעת. אין צורך להכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת, שכן הנתבעת הודיעה בפתח ישיבת ההוכחות שאין היא עומדת על טענת היעדר יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובע.

רקע עובדתי

כאמור, אין מחלוקת כי התובע עבד בפרוייקטים של הנתבעת על פי היתרי עבודה שהונפקו על שם הנתבעת, מחודש 1/07 עד לחודש 7/09 (נציין כי בהתאם למוסכמה שנרשמה בדיון המוקדם מיום 19.6.11, הוסכם לכאורה כי התובע עבד עד לחודש 8/09, ואולם, בכתב התביעה ובתצהיר התובע נטען כי התובע עבד עד לחודש 7/09 ומטיעוני הצדדים עולה כי קיימת הסכמה כי התובע סיים את עבודתו בנתבעת בחודש 7/09 ולא בחודש 8/09.

על פי היתרי העבודה של התובע ויתר הפועלים של הנתבעת, הורשתה כניסת העובדים הפלסטיניים (והתובע בכללם) לישראל משעה 5:00 עד שעה 19:00.

הנתבעת העסיקה קבלן משנה בשם חוסיין עותמאן. התובע הועסק בפרוייקטים של הנתבעת במסגרת העבודות שמסרה לביצועו של עותמאן. שכרו של התובע שולם על פי דיווח שעותמאן הגיש לנתבעת בדבר ימי העבודה של התובע בכל חודש. הנתבעת דיווחה לשירות התעסוקה על תשלום השכר לתובע על פי דיווחיו של עותמאן ובהתאם הפרישה עבור התובע זכויות סוציאליות לשירות התעסוקה, על פי השיעורים המקובלים.

התובע קיבל תלושי שכר של שירות התעסוקה שעליהם מופיעה הנתבעת כמעבידתו של התובע. תלושי השכר של התובע לא הוגשו לבית הדין.

אין חולק כי בנו של התובע, טלעת דבאבסה, יליד 2/1990, אושפז בבית חולים בשטחים בין 7.7.09 עד 9.7.09, וכי התובע נעדר מן העבודה בתקופת האשפוז ואחריה ובעקבות ההיעדרות התקיים קשר טלפוני בין מנהל הנתבעת, מר מאיר עצמון לבין התובע.

אין חולק כי הנתבעת ביקשה מהרשויות לבטל את ההיתר להעסקת התובע על שמה.

המחלוקות

להלן עיקרי המחלוקות הטעונות הכרעה בתיק:

הצדדים חלוקים בשאלת היקף עבודתו של התובע, הן מבחינת מספר שעות העבודה שעבד בכל יום והן מבחינת מספר ימי העבודה שהתובע עבד בחודשי עבודתו. לעניין זה טענת התובע היא כי עבד בכל יום משעה 6:00 עד לשעה 17:00, בניכוי חצי שעת הפסקה, קרי: 10.5 שעות ליום. הנתבעת טוענת כי התובע עבד משעה 7:00 עד לשעה 15:45, כולל הפסקה. בהתאם להכרעתנו במחלוקת זו נפסוק בתביעת התובע לגמול עבודה בשעות נוספות (שהוגשה על סך 68,000 ₪).

בעניין מספר ימי העבודה בכל חודש טוען התובע כי עבד "לפחות" 20 ימים בכל חודש וכי האמור בדו"ח שירות התעסוקה לעניין זה אינו משקף את ימי עבודתו. הנתבעת טוענת כי היקף עבודתו של התובע עולה מדו"ח שירות התעסוקה.

הצדדים חלוקים בשאלת גובה שכרו היומי של התובע. התובע טוען כי שכרו היומי היה 270 ₪. הנתבעת טוענת כי שכרו של התובע היה כאמור בתלושי השכר של שירות התעסוקה.

קיימת מחלוקת בשאלה מה היו נסיבות סיום עבודתו של התובע – האם התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת או שמא התפטר ללא הודעה מוקדמת? בהתאם להכרעה במחלוקת זו נפסוק בתביעות התובע לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

התובע טוען כי משכרו החודשי נוכה סך 1,300 ₪ בגין עלות קבלת תלוש משירות התעסוקה, ותובע החזר סך זה לכל חודשי עבודתו (בסך הכל – 39,000 ₪). הנתבעת מכחישה טענה זו.

כן חלוקים הצדדים בשאלת זכאותו של התובע לפדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, ביגוד, דמי כלכלה והפרשי פנסיה.